עוד לא מצאת חתן לקרובת משפחה שלך ולמכרה שלך? ועוד לא מצאת כלה לקרוב שלך ולמכר שלך? כי כמובן אנו מדברים גם על בחורים וגם על בחורות, לפעמים על זה ולפעמים על זו , אם כי אנו מודים שלבחורות קשה יותר.


למה אינך מכתת רגליך ומשקיע מאמצים? אל תגיד לי שאינך עוסק בשידוכים. ובחסד אתה עוסק? ובאהבת הבריות אתה עוסק? או רק בתפילה ובתורה ובארץ ישראל ובכלל ישראל? הבחורה הזאת לא נכללת בכלל ישראל? אינך יודע איזה כאב עמוק יש לה שהזמנים עוברים, שהיא בת 20, 25, 30, ומעלה ונשארת בודדה? אנך יודע איזה סבל יש בבדידות? היא יושבת ומצפה לרחמי שמים, אבל מה עם רחמי בני אדם? הרי היא אוהבת נישואים, אוהבת בית, אוהבת ילדים - ואין לה. היא מחפשת חתן - ואין, היא מתפללת וצמה בבכי ותחנונים - ואין.


אתם נשואים, אשריכם, אז דאגו לאחרים. אל תגיד: יש לי המון רעיונות, אך עתה אנו דנים בפתרון שאתה תעזור. כי בינתיים היא בודדה, בינתיים בן זוג וילדים אין לה, והבדידות נוראה, ולעתים היא מעבירה אדם על דעתו ועל דעת קונו.


גם אל תגיד: היא אשמה כי היא לא יוזמת, כי היא בררנית, כי... כי....יכול להיות. אבל עכשיו הנושא שלנו אינו היא אלא - אתה. מה אתה עושה? אם יש לך אהבת ישראל, אז דאג לה.


וכמובן אל תציע לה משהו שלא שייך כלל, שהיא תצא מזה שבורה ומתוסכלת עוד יותר. הצע בחור מתאים, ואל תעשה לזולת מה שלא היית רוצה שיעשו לך. אבל דע לך שגם אם הצעת בחור מתאים, לא סיימת בזה את מלאכתך - רק התחלת. עכשיו מתחיל הצד הקשה, שהוא המעקב והליווי המתמיד, כי קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף, כדוגמת סיכת ביטחון המובילה גומיה שצריך לדחוף כל הזמן. צריך לעזור לבחור ולבחורה לא להיות בררנים באופן מופרז, להתרגל זה לזה ולדעת כיצד להתנהג זה עם זה. הם אנשים טובים, אך אינם יודעים את הכל, ובין השאר לא תמיד מבינים מה הם נישואים.


לכן, לאור ניסיונכם בנישואים מאושרים, אנא מסרו לבחור כמה דברי חכמה ואמרו לו: בחור יקר, אתה מחפש את בחורת חלומותיך, אך דע לך שאינה קיימת. זאת שאנו מציעים לך, היא פחות יפה, פחות צעירה ופחות ממה שחלמת בדברים אחרים. אבל היא בחורה טובה, אפילו טובה מאד. אם תתעקש על בחורת חלומותיך ילבינו בסוף שערותיך. הבן, אתה מחפש מלאכית. אך מלאכית אינה קיימת. גם לו היתה קיימת, לא היתה מתחתנת אתך, כיון שאתה עצמך אינך מלאך. אז זכור שהיותר טוב הוא האויב של הטוב. זכור את דברי החסיד בחובות הלבבות: מן הזהירות שלא תרבה להיזהר.


בבחירת בן זוג, הכרחי לדעת את חכמת ההבחנה בין מה שחשוב ומה שאינו חשוב. מה חשוב? לב טוב, מידות טובות, ישרות - חשוב. תורה ויראת שמים - חשוב. להיות סבלן וחבר טוב - חשוב. שתמצא חן - חשוב.


ומה לא חשוב? מלכת יופי - לא חשוב, רק שתמצא חן בעיניו. מראה חיצוני - לא חשוב, אל תסתכל בקנקן. אפשר להתרגל. היא קצת צולעת - שטויות, גם אם יש לה קביים - שטויות. גיל - לא חשוב, אם צעירה או מבוגרת ממך - לא חשוב. ואל תגיד שגיורת או בעלת תשובה שוות פחות, בנוכחות יהושע בן נון או בועז! וזכור מה קרה לאותו פלוני אלמוני שלא רצה להתחתן עם רות באומרו: "פן אשחית נחלתי", כי היא לא מיוחסת מספיק (ספר 'אם הבנים שמחה' רסג-רסה). בסוף ממנה יצא דוד, וממנו אפילו שמו לא נודע.

 

עדה - לא חשוב. כולם יהודים - אנא בלי שנאת חינם. צבע עור - לא חשוב, מה שחשוב הוא צבע הנשמה. אבל להתחתן עם דתי - זה חשוב, ולא עם חילוני, גם אם הוא מלא מידות טובות. שהרי התורה צוותה עלינו להידבק בד', וכיוןן שזה לא ניתן, יש להידבק בתלמידי חכמים. אך גם זה לא תמיד ניתן, אז לפחות יש להידבק באנשים טובים שהם יראי שמים (רמב"ם דעות ו א). וזה גם חיוני לחינוך הילדים, שזקוקים לשני הורים הבוערים באהבת ד'. אבל זרמים רוחניים קצת שונים - זה לא חשוב, כגון ישיבה מקו זה או מקו אחר, ישיבה או אקדמיה וכד'.

 

לפעמים יש תחושה שהיחס לדתי שהוא לא בדיוק מאותו סוג הוא כאילו מדת אחרת. בכלל את לא מתחתנת עם כל הישיבה או כל האוניברסיטה אלא רק עם אדם אחד, לכן יש להיחלץ מן הסטריאוטיפים אל עבר האדם עצמו. כמו כן, צניעות של בנות זה מאוד מאוד חשוב, אך לא להגזים. כיסוי ראש זו מצוה ומכנסים זו עבירה, אבל זו לא כל התורה, לכן נדבר זה עם זה אולי נגיע לעמק השווה. גם טלוויזיה היא מלכודת מוות ונחש ארסי, אבל נדבר אולי נמצא פתרון. בכלל, טוב לדבר יחד, זה מועיל גם לחיי הנישואים עצמם.


וכמובן חוק 'או גרוש או אלמן' - לא חשוב. גרושה זו לא מחלה ולא עברה, כמובן, צריך לברר את רקע הגירושים אך לא לפסול על הסף.
אני מתנצל, שדכן מתנדב יקר, שאני מַלאה אותך בכל העמל הזה של הסברי גישור משני הצדדים אך בלעדיהם, זה כמו זורע ואינו מטפל בתבואה, שהכל נעלם כלא היה, ואפילו עד התופעה הכה מכאיבה של ביטול אירוסים. וכל ההסברים הנ"ל יהיו טובים לנישואים עצמם. לכן עליך לעודד ולתמוך, להסביר שלא מיד יש ניצוצות. להסביר לבחור מה זו בחורה, שבחור ובחורה זה לא אותו דבר. לעמוד על כך שאם קבע פגישה עליו להגיע; שהוא צריך לקנות לה מיץ; שישתדל לאסוף אותה ממקום מגוריה; שלא ישאיר אותה לבד בלילה. הקיצור, שיהיה רגיש, שיהיה ג'נטלמן. כל זה טוב גם לנישואים, כבר אמרתי.


וגם אם הוא מסיים קשר, שיעשה בצורה מכובדת, ולא בהעדר תגובה בתקווה שתבין או בSMS. אגב, שגם אותך יידע אם כן הולך או לא הולך. הרי אתה טורח ועמל, אז שיגיד לך תודה. אתה לא מבקש כסף. אבל, תודה מגיעה לך.


פעם פרסמתי מכתב: "אנא שלם לשדכנים. בחור יקר, בחורה יקרה, אנא שלמו לשדכנים בהתנדבות, בין שביקשו בין שלא ביקשו, הרי הם מוציאים כסף רב על טלפונים, ומקדישים זמן רב וטורחים ועמלים עבורך. לכן אנא שלם 200-300 שקל, עבור הוצאות שוטפות, זה לא הרבה. ואם תזכו להתחתן, שלמו יחד אלף דולר. זה לא הרבה ובזכות זאת ד' יעזרכם".


הכוונה לשדכנים מתנדבים שפועלים עבור כל פונה. בוודאי שאם חבר או משפחה, תסרב לקבל אגורה. אבל הם חייבים להודות לך ולתת לך הרגשה טובה, עבור כל מה שעשית. וגם פה - זה טוב לכל החיים.


סליחה שאני דורש ממך דברים קשים. נכון שלפעמים הבחור והבחורה תובענים וביקורתיים. אין דבר. עבוד את ד' בשמחה.


מה שחמור הוא שלפעמים קשה להם להחליט, הם מפחדים ממחויבות, מפחדים מקשר מחייב, מפחדים מחתונה. אז צריך לתת תמיכה נפשית גדולה, ולדעת שעל פי רוב זה חורג מכשרונותיך ויש להפנות לעזרה מקצועית, כי לפעמים פחד מחתונה נובע ממערכת זוגית לקויה שנחשפו לה אצל הורים או אחים . לפעמים יש בעיה כללית של חוסר בטחון עצמי, הססנות, וקושי להחליט,  אצל בנות שנפגעו מגברים. זה בשביל פסיכולוגית.


אחרון אחרון חביב, למד את הבחור להביע רגשית, כמובן לא להגזים לגלוש לסחף של רגשות כאילו זו טרגדיה של שקספיר עד שיאמר לה בשפתיים רועדות: לחייך כפריחת הסחלב. אך אל תסתגר ברגשותיך יתר על המידה, זה עושה את הכל קשה. אמור לה שהיה נחמד יחד, שהיה טוב יחד, שהיא מוצאת חן בעיניך, שהיה נעים שהיה לך כיף.